פסק-דין בתיק ת"ק 41214-12-11

על פי טענת התובע, במסגרת העברות מבית כלא גלבוע לכלא מגידו ומכלא מגידו לכלא שיטה, ציוד שהיה ברשותו שכלל מכשירי חשמל ובגדים נלקח ממנו והושב לו בחסר.

לתובע אבדו מכונת תספורת, דיסק מן, ווקמן, מנורת לילה, אוזניות אלחוטיות, שני זוגות מכנסיים בצבע חום, 3 חולצות ושני זוגות מכנסיים קצרים.

התובע העמיד תביעתו על סך של 1700 ש"ח.

המדינה מצידה מבקשת לדחות את התביעה.

לטענתה, מדובר בתביעה כללית וסתמית, אשר איננה נתמכת בכל מסמך או ראיה להוכחתה. לדבריה, ביום 5.10.11, הוחלט להעביר את התובע מכלא גלבוע לכלא מגידו.

בשל העובדה כי מדובר באסיר עולם שעונשו לא קצוב, היה צורך להעבירו מכלא מגידו לכלא שיטה ומשם הושב לכלא גלבוע.

התובע לא הוכיח כי היו ברשותו החפצים הנטענים בתביעתו, לא הציג כל ראיה על רכישת הציוד או הוכחה אחרת, ורק מטעם זה כבר יש לדחות את תביעתו.

זאת ועוד, פקודת נציבות 04.33.00, העוסקת בכל נושא החזקת ציוד על ידי אסירים, קובעת איזה ציוד מותר לאסירים להחזיק, מהי דרך רכישתו ומהי תקרת אחריות שב"ס במקרה של אובדן או נזק.

בהתאם להוראות הפקודה, מכונת תספורת, דיסקמן, מנורת לילה ואוזניות אלחוטיות, ניתן לרכוש אך ורק דרך מרכז המכר. מבדיקת רכישות התובע, עולה כי כלל לא רכש את הציוד הזה, למעט מכונת תספורת אותה רכש ביום 29.04.12 , כ-7 חודשים לאחר האירוע.

לעניין הביגוד, הרי שבאשר למכנסיים החומים מדובר בביגוד המונפק על ידי שב"ס ומסופק לתובע ולא ניתן לתבוע בגין אובדנו, ואשר למכנסיים הקצרים ולחולצות, ככל שיוכיח כי הציוד היה ברשותו, הרי שניתן יהיה לפצותו אך ורק בהתאם לפקודה, בסך של 25 ש"ח בגין חולצה ובסך של 30 ש"ח בגין מכנסיים.

דיון והכרעה :

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו לפניי, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

ראשית אציין כי על סוגיית החזקת ציוד על ידי אסיר מוסדרת בהוראות פקודת הנציבות 04.33.00 המוצאת מכוח הוראות פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב - 1971 (סע' 80א לפקודה)

כאמור, הוראות פקודת נציבות 04.33.00 קובעת איזה ציוד יותר לאסיר להחזיק, מהי דרך רכישתו ומהי תקרת האחריות בגין אובדן או נזק.

מרבית הציוד הנטען על ידי התובע כציוד שאבד לו, הינו רכוש אשר ניתן לרוכשו אך ורק באמצעות מרכז המכר (הקנטינה).

הנתבעת צירפה לתביעתה דו"ח רכישות (נספח ד') החל משנת 2007, אשר עיון בו מעלה כי התובע לא רכש מעולם את הציוד המפורט בתביעתו (למעט מכונת תספורת שרכש לאחר מכן) ולפיכך למעשה לא יכול היה שיהיה ברשותו.

לטענת התובע, ביקש מאחרים (נציג) כי ירכשו עבורו את הציוד.